העגלה ריקה
אוכל הינו יותר מסתם מזון. הוא חברות, נחמה, פולחן, התרגעות. אוכל נמצא בכל מקום. הוא מעורר תחושות של התרגשות וציפייה. הוא מזין את גופנו ונפשנו, ומביא אותנו לנקודת מפגש אוניברסאלית – בחך, שכן כולנו נהנים לאכול. כל אחד יכול להתחבר לאוכל, וזה הופך את האוכל לפספורט אידיאלי, לכל תרבויות העולם. אוכל הוא תרבות... כפי שתרבות היא אוכל, ולכן אנשים אוכלים בחברותא. אף שיש כאלה החיים בשביל לאכול - גילוי סודותיו הקולינריים של אזור, מקרב אותנו להבנת התרבות והאוכלוסייה שלו.
לאורך השנים, הפך המטבח לאחד החדרים החשובים ביותר בבית, בעוברו מהמרתף, או מבניין חיצוני, למרכז אזור המגורים. החגים והאירועים שאנו חוגגים, מתאפיינים במאכלים וארוחות מיוחדות, שהינם חלק מרכזי משמחת האירוע עצמו.
בכל מקום בו יש אוכל, תמצא גם יצירתיות. עבור אחדים זוהי אמנות על צלחת, ואילו אחרים מפיקים הנאה פשוטה מהאכילה עצמה, אך בכל מצב אוכל מהווה אמצעי ביטוי הנגיש לכל. אחד המרכיבים העיקריים המופיעים על מארג קולינרי זה הוא מדף התבלינים שלנו.
המילה "תבלין" מציתה בדמיוננו תמונות של ספינות שטות מפליגות באוקינוסים עמוסות באוצרות מארצות רחוקות. מלחמות הוכרזו בשל מטענים שכללו את תבלין הציפורן מאיי בנדה. שיירות ארוכות של גמלים וחמורים עמוסות מטעני קינמון וגרגירי פלפל עשו דרכן במדבריות של אסיה כדי להשביח את המטבח האירופאי ולהכניס לבעליהם רווחים גבוהים יותר בשוק האירופאי. בימים הקדומים תשלומי כופר ומסים נעשו באמצעות תבלינים כאשר אלה עלו בערכם על ערכו של הזהב. גם דלת העם, היו מחזיקים ברשותם קופסה של תבלינים כרכוש יקר ערך. כולם ידעו שהסוד לפיצוח פלאי המאכל, נמצא בתבלין. המסתורין והיופי, טמונים בתבלינים וביכולתם לשנות לחלוטין את אופי המאכל. קמצוץ גרגירי פלפל מהרי הודו, וקורט מלח ים צרפתי, יהפכו את העגבנייה למאכל חגיגי על השולחן, לא רק כתוספת למנה העיקרית.
בכפר הגלובלי בו אנו חיים, נפרצו גבולות והצטמצמו המרחקים.. מהגרים ותיירים הביאו את המטבחים האתניים השונים לנו, לקרבתנו... והתבלינים מתערבבים במאכלים השונים, כמעט בלי קשר לשיוכם המקורי. בנסיעותינו בעולם נחשפנו גם אנו לתרבויות שיצרו תפישות אלו, וניתנה לנו האפשרות להציץ דרך חלון התרבות של עמים שונים. וכך התבלינים ועשבי התיבול בהם נעשה שימוש באזור כלשהו, היו בעיקר אלו אשר שטבעו את "חותם" הטעם המוכר. משדות הפפריקה בהונגריה לתיבול הגולאש, אל מטעי הזעפרן במנצ'ה לתיבול הפאיאה, ועד לחופי טוסקנה באיטליה לתיבול כופתאות טעימות, תמיד מצאנו כי הדרך הטובה ביותר לשבור את הקרח, הייתה באמצעות אוכל.
כך בפשטות תחושת הריח והטעם שלנו מעלה בנו זיכרונות חזקים, ועוצמתם של התבלינים הוא גורם ההכרה הראשי במוחנו אחוז-האוכל.
יש מטבחים שמרכז ביטויים הקולינארי הוא התיבול, למשל המטבח ההודי, ואילו אחרים נעים, בין מטבחים הדוגלים בפלפל ומלח, ועד למטבחים הנשענים על תבלין דומיננטי אחד. אין זה אומר שתהיה זו טעות לבצע ניסויים במטבח, אבל רצוי שתזכרו שלמסורת באוכל יש סיבה - המאכל היה טעים בצורה זו בעבר!
תקוותנו היא להצית במוחכם מחשבות על אוכל. בין אם אנו נטמיע בכם שיטה קלאסית להכנת קציץ בשר, או נשרה עליכם אווירה להכנת ארוחת ערב אתנית עבור החברים...בואו הצטרפו אלינו במסע בשדרת התבלינים... התנסו בגדול או בקטן.. מומלץ..
